מחיקת רישום פלילי בישראל

רישום פלילי במשטרת ישראל עשוי להוות מכשול משמעותי בחייו של מושא הרישום ולהקשות עליו במגוון רחב של תחומים, כגון מציאת תעסוקה, הליכי הגירה, הוצאת רישיון נשק, תהליכי אימוץ ועוד.

​

הן אזרחים ישראלים והן אזרחים זרים מעל גיל 12 רשאים לבקש ממשטרת ישראל תעודת מידע פלילי בה מפורט הרישום הפלילי בעניינם. השירות ניתן ללא תשלום, למעט במדינות בהן נדרש המבקש לשלם אגרת אפוסטיל. אזרחים ישראלים בלבד יכולים להגיש את הבקשה באופן במקוון. כמו כן, על אזרחים ישראלים וזרים השוהים מחוץ לארץ להגיע לנציגות ישראלית, להזדהות באמצעות דרכון בתוקף ולהגיש את הבקשה.

​

בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א-1981, נקבעו תקופות ״התיישנות״ ו״מחיקה״ המגבילות את משך הזמן בו נמסר מידע מן המרשם הפלילי בעניינו של אדם. למעשה, החוק קובע אילו גורמים רשאים להיחשף אל המרשם הפלילי של אדם, את משך הזמן במהלכו יוכלו להיחשף אליו וכן את המטרה לשמה הם רשאים להתחשב במידע אליו נחשפו. עם חלוף תקופות ההתיישנות ולאחריה המחיקה, מצטמצם מספר הגופים הרשאים להיחשף אל המרשם מכוח חוק, ועל כן מצטמצמות בהתאם השלכות המרשם הפלילי על חיי האדם נשוא המרשם.

​

למעט מקרים חריגים, בעניינם של מי שהיו בגירים במועד ביצוע העבירה, תקופת התיישנות ההרשעה מתחילה ממועד מתן גזר הדין ומשכה שבע שנים. תקופת המחיקה מתחילה לאחר תקופת ההתיישנות ומשכה, ככל שמדובר בבגירים במועד ביצוע העבירה, הוא עשר שנים. בנוסף, אם אדם מורשע בעבירות נוספות במהלך תקופות אלו יחל מניין התקופות ביחס לכל העבירות מחדש. כמו כן, תקופות התיישנות ומחיקה קצרות יותר יחולו בעניינם של מי שהיו קטינים במועד ביצוע העבירה נשוא המרשם הפלילי, או במקרים בהם החליט בית המשפט לדון את הנאשם ללא הרשעה.

​

לעניין הרשעות צבאיות, תיקון 63 לחוק השיפוט הצבאי משנת 2011 נועד לצמצם את השלכות המרשם הפלילי על חיילים שהורשעו בבית הדין הצבאיים. התיקון קבע רישום פלילי מופחת של חמש שנים במקרים מסוימים, בדומה לענישה ללא הרשעה בבתי המשפט האזרחיים.

​

יצוין, כי בראשית שנת 2021 ייכנס לתוקף חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, אשר יחולל רפורמה משמעותית בכך שהוא צפוי לשנות את תקופות ההתיישנות והמחיקה, בהתאם לנסיבות המקרה, כגון – האם הוטל עונש מאסר בפועל, משך עונש המאסר וכן האם מדובר בהרשעה ראשונה או חוזרת של האדם המורשע בדין. 

​

על פי חוק המרשם בפלילי ותקנת השבים, לנשיא המדינה נתונה הסמכות לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק. סמכות החנינה היא סמכות של חסד המופעלת במקרים חריגים בלבד. על אף שבידי הנשיא סמכויות חנינה נרחבות, ישנן בקשות שאינן בסמכותו, ביניהן בקשות למחיקת רישום בתיקים הממתינים לבירור דין וכן בקשות למחיקת רישום משטרתי פנימי בתיקים שנסגרו מחוסר אשמה או מחוסר ראיות. בנוסף, על פי המדיניות בבית הנשיא, לא תידון בקשת חנינה ולא תינתן חנינה עד אשר הסתיימו כל ההליכים המשפטים נשוא בקשת החנינה בעניינו של המבקש, ובכלל זה ערעור, בקשה למשפט חוזר ובקשה לדיון נוסף. יחד עם זאת, בניגוד לדעה הרווחת, ניתן לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים.

​

בבקשות למחיקת רישום פלילי שעניינן הרשעות בבתי משפט אזרחיים, מעביר בית הנשיא את הבקשה למחלקת חנינות במשרד המשפטים לצורך קבלת המלצת שר המשפטים בבקשה. לעומת זאת, בבקשות למחיקת רישום פלילי שעניינן הרשעות בבתי דין צבאיים, מעביר בית הנשיא את הבקשה למדור חנינות בפרקליטות הצבאית לצורך קבלת המלצת שר הביטחון בבקשה. על כן, כפי שניתן להבין, מדובר בתהליך ממושך, בשל הצורך באיסוף כל המידע הרלוונטי בידי הגורמים המוסמכים. בקשות חנינה לנשיא המדינה אינן כרוכות בעלות כלשהי ועל אף שאין אפשרות לערער על ההחלטה, ניתן לשוב ולהגיש בקשת חנינה אחת לשישה חודשים באותו עניין.

​

במסגרת תפקידו האחרון בפרקליטות הצבאית, שימש עו״ד אסף יונס כראש מדור חנינות ועיון בעונש. המדור עליו היה מופקד עו״ד יונס היה אמון על גיבוש המלצת מערכת הביטחון במאות רבות של בקשות חנינה בגין הרשעות בבית הדין הצבאים. במסגרת זו, עבד עו״ד יונס בשיתוף פעולה הדוק הן עם מחלקת החנינות בבית נשיא המדינה והן עם מחלקת החנינות במשרד המשפטים.